Increase text size Decrease text size
ליצירת קשר: 09-9551973 |
דף הביתהמרכז לגישוראימוץ פתוח: גיבוש גישה ישראלית

אימוץ פתוח: גיבוש גישה ישראלית

מאת: ד"ר דניאל גוטליב

התפרסם בכתב העת "רפואה ומשפט", חוברת 19, נובמבר 1998.

הקדמה
המוסד של אימוץ פתוח זכה בשנים האחרונות להתייחסות נרחבת בספרות המקצועית ובפסיקה
הישראלית והפך למושג שלא ניתן להתעלם ממנו בכל דיון רציני בנושא אימוץ ילדים.
במדינות רבות בארצות הברית נדון המושג של אימוץ פתוח, והוא נמצא כבלתי מנוגד למדיניות
הכלל (public policy) כל עוד האימוץ הפתוח עולה בקנה אחד עם טובת הילד ( ,Ames
1992)*. ישנן ארצות, כמו ניו-זילנד, שבהן אנשי המקצוע דוגלים בצורה ברורה וחד-משמעית
באופציה זו מלכתחילה. מטרת מאמר זה היא לעמוד מקרוב על המושג של אימוץ פתוח, לבחון
את יתרונותיו ואת חסרונותיו ולהתוות גישה אשר תאפשר לאנשי המקצוע השונים לבחון באופן
אובייקטיבי באיזו מידה פיתרון של אימוץ פתוח הוא הנכון לילד הספציפי העומד מולנו, בכל
מקרה, ולא רק לילד התיאורטי. מאמר זה יתייחס גם למציאות במדינת ישראל לגבי אימוץ
פתוח ויציע קווי יסוד להשמת אופציה זו.

רקע
הניסיון בארץ מלמד כי בשנים האחרונות אימוץ פתוח מוזכר לעתים קרובות יותר בהקשר של
דיונים משפטיים בתיקי אימוץ ומוצע כאחת מהאופציות לעיצוב המסגרת המשפחתית בה ימצא
הילד את עצמו לאחר הכרזתו כבר אימוץ ומתן צו האימוץ. במקרים רבים מוצע סידור של אימוץ
פתוח, לרוב על ידי עורכי דין, מבלי שקיימת הבנה מלאה לגבי מהות העניין וללא שתהיה רגישות
מספקת לגבי ההשלכות הפסיכולוגיות והמערכתיות האפשריות. בהרבה מקרים עתירתם של
הורים ביולוגיים לבית המשפט כי יורה על אימוץ פתוח מהווה קו הגנה אחרון או דרך להקטין את
הנזקים למשפחה מתוך הסברה כי "משהו" עדיף על "כלום." ההורים סבורים כי אם יוכלו
לשמר קשר מסויים, זעיר ככל שיהיה, עם יוצאי חלציהם, הרי שבכך תתמתן הטראומה הנוראית
של הכרזת ילד בר אימוץ, ותישמר טיפה מהכבוד האבוד של המשפחה. מה שבולט בהיעדרותו
מהנוסחה הזאת היא התייחסות לטובת הילד.
כמו בתחומים אחרים בפסיכולוגיה, כך גם בתחום של אימוץ ילדים חלוף השנים הוליד תיאוריות,
גישות והיבטים שונים וחדשים. בעבר היתה תמימות דעים בין אנשי המקצוע כי באופן אוטומטי
ואבסולוטי יש להעדיף אימוץ סגור על פני אימוץ פתוח. גישה זו נבעה מהחשיבה
הפסיכואנליטית, אשר גרסה כי על מנת לאפשר לילד להיקלט רגשית במשפחתו החדשה, יש
לנתקו ניתוק מלא וקבוע ממשפחתו הביולוגית. בשנים האחרונות החלו להופיע בספרות
המקצועית מחקרים ומאמרים אשר הצביעו על היתרונות היחסיים של אימוץ פתוח על פני
האימוץ הסגור המסורתי (ראה לדוגמא: ;*Demick & Wapner,1988*; Triseliotis, 1993
;*Gross,1993 ) וכן הועלו טענות כי אימוץ פתוח הוא לטובתו של הילד במקרים מסויימים
(*Nathan, 1984*, (Cook, 1991 - 92 ואף זכותו ( *Corcoran, 1988) פה בארץ, פרופסור
קפלן נמנה בין התומכים במוסד של אימוץ פתוח ( Caplan and Moshkovitz. 1995 a and
b*). אחרים (Berry, 1991*: Hochman & Huston, 1994*) הזהירו נגד פזיזות בשימוש
באופציה זו ודגלו בבדיקה עניינית ויסודית של כל מקרה לגופו של עניין וזאת מתוך נימוק שטרם
נמצאו הוכחות חותכות כי אימוץ פתוח הוא אכן לטובת הילד. התייחסות נוספת לאימוץ פתוח
בספרות המשפטית נמצא אצל בן דרור (1994*) וכן אצל שיפמן (1989*.)

מאז שהנושא של אימוץ ילדים הוסדר בחוקי מדינות וארצות שונות, וזאת במהלך המאה
האחרונה, הדעה הרווחת בין פסיכולוגים ופסיכיאטרים היתה כי כאשר ילד מועבר למשפחה
מאמצת יש לנתקו ניתוק גמור ומוחלט ממשפחתו הביולוגית ואין לאפשר כל קשר עתידי בינו לבין
הוריו הביולוגיים או בין ההורים המאמצים להורים הביולוגיים. החשיבה אשר עמדה בבסיס
הגישה הזאת הייתה כי הילד העובר למשפחה מאמצת צריך בהדרגה לבנות מערכת יחסים
ראשונית עם משפחתו החדשה וכי לא ניתן לעשות זאת כל עוד הוריו הביולוגיים ממשיכים להוות
דמויות בחייו. לפי גישה זו, הילד יכול להתקשר רק לזוג הורים אחד והבלבול אשר נוצר אצל
הילד עקב זה שיש לו שני זוגות הורים, אינו מאפשר לו להתקשר למשפחתו החדשה ובכך מועד
האימוץ לכשלון.

שינוי בתפיסה לגבי אימוץ פתוח התחולל החל משנות השבעים, אז חלה ירידה תלולה במספר
הילדים המוצעים לאימוץ, וזאת בשל שימוש נפוץ יותר באמצעי מניעה על ידי נערות מתבגרות,
שינויים בתפיסה החברתית לגבי נערות בהריון ובעיקר בעקבות ההחלטה של בית המשפט העליון
של ארצות הברית אשר התיר ביצוע הפלות (Roe vs. Wade, 1974*). לנוכח הירידה במאגר
הילדים המוצעים לאימוץ, חלה ליברליזציה ביחס לתהליך של אימוץ ילדים ולהרבה אמהות
הוצעה אפשרות של אימוץ פתוח, וזאת על מנת לעודד אותן - נערות מתבגרות בעיקר - לא
להפסיק את הריונן, להוליד את ילדיהן ולמוסרם לאימוץ. במקביל, התחוללה חשיבה מחודשת
בקרב אנשי מקצוע לגבי ההשפעות השונות על הילדים עצמם של אימוץ סגור לעומת אימוץ פתוח
כאשר היה מי שסבר כי במקרים מסויימים ובנסיבות מסויימות יש בהחלט מקום לראות
באופציה זו דבר העולה בקנה אחד עם טובת הילד ויש אפילו להעדיפה מלכתחילה על פני אימוץ
סגור (Lifton, 1994*)

כאמור, התופעה של אימוץ פתוח החלה לתפוס תאוצה בשנות השבעים אולם עד היום לא ניתן
למצוא בספרות המקצועית עבודות מחקר אשר עקבו אחרי ילדים באימוץ פתוח לאורך שנים,
ואשר ערכו השוואות בין ילדים הנמצאים באימוץ פתוח לבין עמיתיהם הנמצאים באימוץ סגור.
אמנם בספרות קיימים מאמרים רבים המדברים בזכות האימוץ הפתוח (Ryburn, 1996*) ועל

ד"ר נגה נברו בראיון על משברי גירושין - איך עוזרים לבני המשפחה לעבור את המשבר?
צור קשר
נשמח לחזור אליכם טלפונית, לענות על שאלות ולהוסיף כל מידע שיידרש.
 
מעוניינים להישאר מעודכנים?