Increase text size Decrease text size
ליצירת קשר: 09-9551973 |
דף הביתהמרכז לגישורלידת תינוק ראשון – משבר או צמיחה

לידת תינוק ראשון – משבר או צמיחה

אליזבט גוזלן

מטפלת ומדריכה משפחתית וזוגית מוסמכת

לידת תינוק ראשון מהווה עבור רב הזוגות אירוע משמח ומרגש מאוד! בני הזוג חשים תחושה של שותפות גורל, גאווה משותפת על התינוק שנולד, על נפלאות התפתחותו וצמיחתו, על יכולותיהם וכישוריהם בעשייה הנדרשת ועל המזל שנפל בחלקם ללוות צמיחה זו. חלקם מדמה את החוויה כחוויה של גיבוש סיירת מובחרת שעומדת בכבוד ובהצלחה באתגרים. הזוגות שפונים לייעוץ מעלים מגוון קשיים. קשייהן של נשים ידועים, לרב, בציבור אך קשיי הגברים מוכרים ומדוברים פחות. בשיחות הייעוץ מתברר ששני בני הזוג לא ממש דיברו ביניהם על כל קשת הרגשות והקשיים שמרכיבים את החוויה האישית, מה שייצר את הקושי שבסופו של דבר הביאם לפנות לייעוץ.

מכיוון שלמיטב ידיעתי מתוך הזוגות שחווים קשיים מקצתם בלבד פונה לטיפול, אמנה פה את שלל החוויות והאמירות המושמעות בפגישות הטיפוליות ואציע דרך להתארגנות מחודשת שתחזיר במהרה את תחושת הביטחון והשמחה.

רבים מהזוגות הפונים מדווחים שלידת התינוק הולידה גם משבר. לידת תינוק אכן מהווה אירוע שמפר איזון ושיווי משקל קיים. נישואים הינם חוזה בו בני הזוג המבטיחים לדאוג זה לזו. לידת התינוק, לעיתים, טורפת את הקלפים. שני בני הזוג נדרשים לדאוג לייצור הקטן ונותרים כמעט ללא זמן אישי. השינויים אותם חווים בני הזוג מתחילים כבר בחודשי ההיריון הראשונים; החשק המיני של האשה קטן, נוצרת עייפות שבצידה תחושות סיפוק מהקשר החדש הנוצר בקרבה. עבור הגבר העובר הינו רעיון מופשט ומעורפל אך עייפותה והתרחקותה של אשתו ממשית.

אם עד ליום הלידה הרגיש הגבר המודרני שותף מלא ושוויוני לחלומות ולעשייה, כאשר מגיע יום הלידה ועם רדת הלילה וההתארגנות לקראת השינה הוא הופך לזר המגורש מהחדר על ידי אנשי הביטחון של בית החולים. (בצר להם רצים חלקם לבית הוריהם לקבל קצת חם ותחושת שייכות...). בנוסף, כל תקוותיו שתינוקו יקבל את מה שהוצע במידע הנמסר באינטרנט, קרי חלב אם המבטיח בריאות תקינה – נגוזים כאשר אשתו מחליטה שלא להניק ומסבירה לאב שאין כל מקום לשותפות בהחלטה זו שהרי מדובר בגוף שלה. התקווה שהוא יוכל להיות דמות דומיננטית לתינוק, תקווה שתתממש בצורת חופשת לידה שייקח מעבודתו וישהה עם ילדו, מתבררת כלא אפשרית מבחינה חוקית, לפחות בשבועות הראשונים, והיא גם לא כל כך מעשית. הגבר נוכח, לעיתים, שהאשה מבינה מהר יותר את צרכי התינוק הנולד. תחושתה של האשה שאכן היא מפענחת במהירות גדולה יותר את צרכי התינוק גורמת לה להיות קשובה לקולות התינוק גם כאשר הוא בידי אביו וכך נוצר מצב שבו גם התינוק מתרגל לאם ודוחה, לעיתים, את האב, מה שיוצר תחושת חוסר מסוגלות גדלה והולכת בקרב האב המאוכזב מעצמו. אם נוסיף לכך את הביקורים המשפחתיים בהם האם אוחזת את התינוק וכל בני הבית סובבים סביבה ושואלים מה שלומה ואיך התינוק, והבנתו של האב שאין לו הרבה מה לומר בעניין, שהרי רעייתו היא זו אשר סבלה ולכן יש לתת לה את הבמה להנאה ולגאווה , נבין את תחושת התפוררות רעיון השוויון שכה חלם עליו ואת תחילתה של המציאות המורכבת אליה הוצנח.

למותר לציין שבימים אלה ששני ההורים עייפים ואין הרבה מקום לאינטימיות, מתעוררים, לעיתים, רגשות שליליים של האב כלפי התינוק שגזל ממנו את אשתו וגם את שנתו. רגשות אלה הופכים לרגשות אשמה, ואלה, לצערנו, הופכים לכעס על האדם הקרוב הראשון הנמצא לידך. אם לא די בכך, לאט לאט מתגנבת להבנתו של האב העובדה שאינו ילד יותר אלא נהפוך הוא – הוא הפך לגבר שצריך לפרנס עכשיו משפחה! בימינו מקומות העבודה דינאמיים ותובעניים וקיימת ציפייה באופק הקרוב שגם הוא יעשה "מכה" ויביא הביתה כמה מיליונים. מכיוון שממילא רעייתו עסוקה עם התינוק הוא משנס מותניו ומבלה שעות רבות בעבודה. אלא שבימנו התפיסה הרווחת היא של שוויון והגבר מצופה להיות שותף מלא גם בבית. עכשיו הוא ניצב בפני אתגר חדש נוסף – כיצד יאזן בין תביעות חיי העבודה לחיי המשפחה.

העייפות עולה ועמה מפלס השיגעון – לא סתם משתמשים במקומות מסוימים בהדרת שינה ככלי לשבירת נחקרים. הזמן הנותר לאינטרוספקציה – קטן ביותר.

האשה, שעד לא מכבר הייתה עסוקה באתגרי חיי העבודה במאה ה- 21, ובדהירה למזון בריא, לעשיית ספורט ולבילויים, מוצאת עצמה לאחר לילה מתיש פיזית ונפשית בו איבדה את הפרטיות שהייתה מורגלת בה טרום הלידה, עם גוף שלא מזכיר את זה שהכירה וג'ינס שהפכו ללא רלוונטיים. לעיתים מתלווים כאבים וואגינאליים קשים ולוקח לאשה זמן להבין שיש בעיה, קל וחומר שיש גם פתרון רפואי. (רק לאחרונה סיפרה לי אשה שלאחר חודשים הבינה שיש פיזיותרפיה לאברי המין, טיפול ששיפר את מצבה הפיסי וגם את חיי המין שלאחר מכן).

סוגית ההנקה מתוארת על ידי חלק מהנשים כפרק טראומטי; "עוד לפני שאת מבינה מה קרה מישהו דוחף לך את התינוק לציצי ובמקביל מסביר לך שיש פגיעות חמורות בבריאותם של תינוקות שלא ינקו.....כשאת כבר בבית מנסה לברר עם עצמך מה את רוצה לעשות בהקשר של הנקה כל המשפחה סביבך כולל חמותך ואחותה מנסים להובילך להחלטה הנכונה כשבידיהם טבלאות משקל מתוך ספרי התפתחות תקינה של תינוקות...".

העייפות התהומית והחוויות הנפשיות והפיזיות הקשות מדירות בחודשים הקרובים מנפשה של האשה כל חשק לאינטימיות והיא מתחילה לתהות האם תחזור להיות חושנית כפי שהייתה לפני הלידה. בעלה האוהב מתגעגע ללילות צפייה בטלוויזיה מתחת לסמיכה משותפת עם חיבוק אוהב (כשהוא מנסה להחזיר עטרה ליושנה ולתפוס את מקומו כגבר הבית בחזרה לאחר שגבר חדש הגיע למשפחה וגזל את אשתו..). לאורך החודשים הבאים מוצאים עצמם בני הזוג עם צרכים שונים - שונות המובילה, לעיתים, לכעס על בן הזוג, ,ובמקרים קיצוניים לנטישה מנטאלית אחד של השני.

שני מתמודדים אלה, שכבר ביססו את תפיסת העצמי שלהם במידה זו או אחרת, מוצאים עצמם במצב שבו הם נדרשים לפתוח מחדש את השאלה מי אני ומהם כישורי ויכולותיי? שאלת הביטחון העצמי במסוגלויות שלהם עולה שוב ושוב. תקופת חיים זו מאופיינת בעומס דילמות הקשורות לשאלות גורליות נוספות כמו איזו קריירה אני רוצה ואיך אבנה את הקריירה שלי? היכן אגור? האם אוכל לקנות בית? איזה הורה אני רוצה להיות מול שלל התיאוריות הפרושות לפני בדפי המידע באינטרנט ועוד. שאלות אלה נותרות ללא מענה חד משמעי כשברקע קיים ייצור תובעני ואינטנסיבי שתובע את כל זמנם לדיון בעדכונים טכניים שוטפים ובפתרון של בעיות בריאות ותיחזוק של הייצור החדש, הבריאה-הבריה החדשה.

קיימות תופעות נוספות המקשות על בני הזוג במיוחד בתקופתנו:
*תפישת התפקיד; גם הגבר וגם האשה מצופים להתפתח ולהצטיין גם בקריירה וגם בתפקוד המשפחתי. עולם העבודה דינאמי, תובעני ובעל אפשרויות בלתי מוגבלות, מה שתובע תשומת לב והתמודדות יום יומית.
*קיים דגש על התא המשפחתי הגרעיני ופחות על המשפחה המורחבת – השבט. דבר המקשה על אפשרויות העזרה והקשר עם בני הזוג. הסבתות שבעבר היו פנויות לעזרה עסוקות בעולם העבודה ובתרבות פנאי ענפה.

כאוס אתגרי זה מייצר את הצורך הבהול למצוא ולכונן סדר נוקשה המייצר 0החדשים, ליחס לזוג "שיגעון וירידה מהפסים" מה שמניב תגובות קשות כלפי האם והאב הטריים שנוספה להם עוד חזית להתמודדות.

במשפחות חד מיניות שבהן יש שתי נשים הייתה ציפייה שהזוג יתגבר על קשיים אלה בשל הייחוס התרבותי ליכולת הנשית לשוחח ולפתור בעיות בשיחה. מהקליניקה ניתן לראות שגם פה עולות בעיות דומות שכן רק אשה אחת היא אם ביולוגית ועל כן מלכתחילה יש לאם הביולוגית נטייה לתפוס בעלות על תינוק הנולד. לא תמיד קיימו שיחות על הסוגיה הנ"ל כמו גם על איך תקרא ההורה השנייה ועל כן מתגלעים סדקים גם בזוגיות כזו. גם פה מתייצבת לעיתים חלוקת תפקידים לתפקיד ה"גברי" המפרנס, ולתפקיד ה"נשי", המטפלת בבית ובתינוק. בנות הזוג מוצאות עצמן באותן חילוקי דעות וטענות כפי שמופיעים בזוג הטרוגני.

במשפחות בהן עבור גבר זוהי זוגיות שנייה עולות בעיות נוספות. לגבר שסיים את הסיבוב הראשון בו התרגש לקראת לידת תינוקו הראשון, השני ולעיתים גם השלישי, ביקר בכל אספות ההורים ומסיבות חג החנוכה, מתחשק לחזור ולהיות הגבר הפנוי, המבלה והמעניק לעצמו זמן אישי. האשה איתה הוא יוצא נתפסת, לעיתים, באופן לא מודע , כסוג של מאהבת להמשך חיים של הנאה וזוגיות פורה. האשה, לעומתו, רואה גם את כישוריו המוצלחים כאב ומצפה להקמת משפחה כדת וכדין. עם לידת הילד הראשון מתבדים שניהם – הגבר נדרש לעסוק בסטריליזציות של בקבוקים שכבר שכח מקיומם וכועס על האשה שאינה ממלאה את ציפיותיו. האשה, לעומתו, לא מבינה להיכן נעלם הגבר – האב המושלם שהכירה. ילדיו הופכים להיות מעמסה שכן הוא ממשיך לתפקד כאב עבורם, על חשבון זמנו עם המשפחה החדשה.

כאשר זוג מרגיש שהאיזון מופר עד לכדי כאב רב וחוסר אונים - מה שלא הכרחי שיקרה בקרב כל הזוגות - אמליץ לפנות למטפל זוגי ומשפחתי מוסמך!
פניה למטפל אינה דורשת בהכרח טיפול ארוך ויכולה להסתיים בפגישת ייעוץ שעיקרה הנחיה והדרכה זוגית בה דנים בסוגיות קלות הניתנות ללמידה ולפתרון בפגישה אחת או שתים. לכך נגייס מזרן, בבושקה, ספר מתכונים ובצל.

המזרן הוא התקשורת. כמו שכשיש מזרן טוב ניתן לשכב בבטחה ולא לסבול מכאב גב כך כשיש תקשורת טובה ניתן להטעין על הזוגיות בעיות ולבטים. בדרך זו כעסים אינם מצטברים, ואפשר להגיע לפתרון טוב דיו עבור המשפחה. כישורי התקשורת הנלמדים:
1.הסתכלות פנימה לתוך עצמי והבנה מה אני מרגיש, חושב ורוצה. מה אני יודע על עצמי? האם אני מבטא תסכול בכעס? האם אני חרדתי וכל שינוי ממוטט את שלוות רוחי?
2.יכולת להמליל את הבנתי את עצמי.
3.אימוץ גישה האומרת שיש צורך לדבר ולשתף ולא לצפות שמי שאוהב אותי יבין בעצמו מה אני מרגיש ורוצה (ציפייה שאינה תמיד מודעת).
4.מכוונות להקשיב לבן זוגי ולוודא שאכן הבנתי מה הוא אומר לי.
5.לתקשר,להבין ולהסכים שמציאת פתרון היא תהליך הדורש זמן ושהפתרון יהיה טוב דיו ולא מושלם.
נראה פשוט אך לעיתים דורש תרגול בעזרת מומחה.

בהינתן התנאים שלעיל, גם טענה של בן הזוג תיתפש כהארה וקריאת כיוון לחיפוש דרך חדשה לפתרון ולא כהתרסה. הבבושקה תתפוס את מקומה פה – בקרב כל אחד מבני הזוג קיימים קולות שונים בעד ונגד על אותו נושא. בדיוק כמו שכל בבושקה הנפתחת מגלה בתוכה בבושקה נוספת כך, לעיתים קרובות, כאשר מאפשרים לאחד מבני הזוג לומר מה שהוא רוצה ללא הפרעה ובאווירה בטוחה, מתברר לו שאינו יודע באמת מה הוא רוצה, ואם יעמיק ימצא קולות ונימוקים לכאן ולכאן. נדרש לו תהליך קצר כדי להגיע להסכמה עם עצמו מה הוא רוצה. כשמאפשרים התלבטות מעין זו אין צורך לתפוס עמדה אחת ולהתנגד לשנייה, אין צורך במלחמה. הנימוקים יחברו יחד ושני בני הזוג יעשו את הבחירה הנכונה להם מאותו הצד של המתרס.

ספר המתכונים ייתן ידע נוסף המהווה את המשך הייעוץ הפסיכו-חינוכי. ידע יוצר נורמליזציה ומוריד לחץ. לדוגמא:
1. מתן לגיטימציה לרגשות מעורבים. זה בסדר לאהוב את התינוק ואת בן הזוג ועדיין להרגיש לעיתים רגשות שלילים כלפיהם.
2. כעס הוא רגש לגיטימי. יחד עם זאת יש להבחין בין צורות ביטוי לכעס. יש צורות מזיקות יותר וצורות מזיקות פחות. יחד עם זאת יש להבחין בין כעס על בן הזוג לבין כעס על הסיטואציה.
3. בזמנים כגון אלה נדרשת גמישות בסדר העדיפויות; יש לוותר, לעיתים, על עשיית כלים, כביסה,ניקיון ותיקונים ולהותיר זמן מנוחה ושינה.
4. לא להתעקש על ספונטאניות שתיצור מפגשים זוגיים אלא לתכנן באופן מחושב זמן זה. עדיין הוא יהיה בעל ערך.
5. עייפות מטבעה יוצרת תחושת שיגעון ומותירה את הנפש ללא כוחות התמודדות. להבין שהתופעה נורמאלית וזמנית.
6. תפקוד בבית אינו חייב להיות סימטרי ; "אני עושה X תעשי גם את/ה אותו דבר". איזון לאורך תקופה יהווה פתרון הגיוני ושיוויוני.
7. לא תמיד יש פתרון צודק ומעשי למצבים. לעיתים תיוותר העמימות לתקופת מה.

והבצל-
לעיתים, בזמן שיחת הייעוץ, מתגלות בעיות עמוקות יותר. פה נשתמש בשיטת הבצל.
"נקלף" את הסיטואציה ונעמיק לבדוק מהן הבעיות הסמויות , קרי - נייחד את המפגש להיבטים טיפוליים עמוקים יותר.
דוגמאות לכך יכולות להיות:
1. גבר שאשתו הפכה לאם ובתודעתו אין קיום יחסי מין עם אמא ולכן מפסיקה אשתו להיות עבורו אשה והאינטימיות איתה הופכת לאסורה. תפיסה זו אינה מודעת. פה יידרש טיפול.
2. גבר שחווה נטישה בילדותו יחווה בנטישה זמנית זו של האינטימיות עם אשתו טראומה נוספת וכל רגשות החרדה הישנים יעלו ויצוצו שוב. ללא טיפול יתכן ויתקוף את אשתו על התרחקותה ממנו או ינטוש וייסוג, מה שיעורר אצלה הימנעות והסתייגות. תגובה שתגביר את תחושת הנטישה אצל הבעל והבעיה תחריף. גם פה נדרש טיפול.

לסיכום

מקבץ הקשיים שתואר לעיל אינו מייצג חווית כל זוג שנוסף למשפחתו תינוק ראשון אלא מהווה אוסף תלונות ותאורי מצבים שעולים בשיחות בחדר הטיפולים.

אדם שלמד במהלך חייו לא לפחד משינויים, לתת לעצמו להרגיש את כל קשת הרגשות, המחשבות והפחדים של סיטואציה חדשה ורכש את הביטחון שיש בעולם כלים להתמודדותיהיה בתהליך מתמיד של אבולוציה ולמידה ויפתח יכולת התמודדות גם עם השינוי הנוכחי.

לידתו של תינוק הינה שינוי נורמטיבי במעגל החיים - שינוי המציב אתגרים חדשים. כאשר בני הזוג עומדים באתגרים אלו – הופכת הצטרפותו של התינוק לאירוע משמח, מצמיח ושטוף אושר!

שיהיה במזל טוב!!!!

ד"ר נגה נברו בראיון על משברי גירושין - איך עוזרים לבני המשפחה לעבור את המשבר?
צור קשר
נשמח לחזור אליכם טלפונית, לענות על שאלות ולהוסיף כל מידע שיידרש.
 
מעוניינים להישאר מעודכנים?